רש"ש על יומא ס״ז

1 במשנה מירושלים ועד צוק תשעים ריס כו'. החשבון הזה עולה לי"ב מיל כפרש"י ומזה יש סמך טוב לדעת הרי"ף ספ"ק דעירובין די"ב מיל הוה דאורייתא ולכן נקבע הצוק ברחוק זה בכדי שלא לעבור על איסור תחומין ותשעים ל"ד אלא מעט פחות. או לאידך גיסא ויהיה תשעים דוקא דכיון שנקראת ארץ גזרה משמע שהיא גזורה וחתוכה מרגל בנ"א לכן הוכרח להיות רחוק י"ב מיל שאין רשאי לעבור לשם רגל אדם ביוה"כ מירושלים. ועתוי"ט במש"כ על הא דעומד מרחוק כו' דבסמוך. ולפ"ז יהיה מוכח דביוה"כ יש ג"כ איסור תחומין ועי' ש"א שם:

2 רש"י ד"ה שבעה ומחצה. וגם ר"א קליר כו' ברוחב ע"ה מיל ארצותיה. כצ"ל וכ"ה הרש"א:

3 רש"י ד"ה חמש סוכות. יותר ממיל עד הסוכה כו'. כ"נ דצ"ל ומלת או למחוק:

4 רש"י ד"ה ת"ל המשלח. כצ"ל בלא ו'. אבל בתו"כ הגירסא יכול משיצא חוץ לעזרה ת"ל לעזאזל יכבס בגדיו אי לעזאזל יכבס בגדיו יכול עד שיגיע לצוק כו':

5 רש"י ד"ה ה"ג. דדכוותיה תנינן טובא מעלו ומקטירו בכ"ש. המציין הראהו לסוטה וטעה דהא שם באמת פריך הגמרא כמו שהביא רש"י לעיל אלא כוונתו למנחות כו:

6 תד"ה אטו. ור"ת אומר כו' אגב דמקדש בכ"ש מעלה כו'. ק"ל הלא באמת כך הוא דינו כדאיתא במנחות שם לת"ק דר"א ור"ש ע"ש:

7 בא"ד ניחא לפיר"ת. עי' הגהת הרש"א. ול"נ דלפי המשך דבריהם דהכא יותר נאות הגי' לפיר"ת. דמתחלה הביאו קושיית הר"ש על פירושו מהא דסוטה ולהכי כתבו ולספרים כו' ניחא לפירושו: